רק התחלת לעשות מוזיקה? הנה מה ללמוד קודם

הורדת DAW, פתחת, ומיליון כפתורים מביטים בך.

אם הגבת כמו כל בן אדם נורמלי, עשית אחד מהדברים האלה: (1) בהית במסך, סגרת, הלכת לאכול, (2) לחצת על דברים עד שיצא צליל והרגשת לשנייה כמו Timbaland, או (3) פתחת YouTube ואיכשהו מצאת את עצמך ב-3 בלילה מול סרטון שבו בן אדם מסביר sidechain compression.

כולנו עברנו את זה.

השאלה שנשארת: מה באמת ללמוד קודם? בלי פילוסופיה, בלי "זה תלוי על הסגנון שלך." סדר ברור.

לפני הכל: מפה של השטח

הפקת מוזיקה מורכבת מכמה כישורים:

סאונד דיזיין הוא ליצור ולבחור סאונדים: תופים, סינת׳ים, סאמפלים. החומר הגולמי.

עיבוד הוא המבנה: אינטרו, בית, פזמון, drop. מה מנגן מתי, מתי נכנסים התופים ומתי יורדים.

מלודיה והרמוניה הם הנוטות: אקורדים, מלודיות, בס ליין.

מיקס הוא לגרום להכל להישמע טוב ביחד: ווליומים, EQ, compression ואפקטים.

מאסטרינג הוא הליטוש האחרון: עוצמה, עקביות, מוכנות להעלאה.

זה הרבה. האינטרנט ינסה לזרוק עליך הכל בבת אחת. אל תיתן לו.

הסדר שעובד

שבועיים ראשונים: תכיר את ה-DAW

לא את כל ה-DAW, רק את הבסיס.

• איך פותחים פרויקט
• איך מוסיפים טראקים
• איך מציירים נוטות ב-piano roll
• איך שמים סאמפל של kick ובונים פטרן תופים
• איך עושים bounce

זהו, מספיק, את השאר תלמד תוך כדי. בשלב הזה, "אני מצליח להוציא צליל מהמחשב בכוונה" זה הישג.

טיפ אחד: תמצא סדרת טוטוריאלים אחת ל-DAW שלך ותידבק בה. לא 10 ערוצים שונים. מדריך אחד, צעד אחר צעד. פחות בחירה = פחות בלבול.

שבוע 2-4: תעשה ביטים. גם גרועים.

הנקודה כאן היא לא לעשות משהו טוב. הנקודה היא לעשות משהו.

ביט פשוט כל יום או יומיים: ארבע תיבות, תופים, באס, מלודיה. חצי שעה, bounce והלאה. לא 6 שעות של שלמות, אלא חצי שעה של "נראה מה יוצא."

20 הביטים הראשונים שלך יהיו גרועים. של כולם היו גרועים. אבל כל אחד מהם מלמד משהו. כי אתה נתקל בבעיות אמיתיות. "למה ה-kick נשמע מוזר?" "למה הכל שקט?" "למה הלופ לא מתחבר?" שאלות כאלה שוות יותר מכל טוטוריאל.

חודש 1-2: עיבוד

הבעיה הכי נפוצה אחרי שלומדים לעשות לופים: "יש לי 8 תיבות מדהימות ואני לא יודע מה לעשות איתן."

גהנום הלופ, כולם מכירים.

הפתרון פשוט: תעתיק. תיקח שיר שאתה אוהב, תמפה את המבנה שלו. כמה תיבות אינטרו, מתי הבית, מתי הפזמון, מתי האנרגיה עולה ויורדת. ותיישם את אותו מבנה על משהו שלך.

לא צריך מקוריות בשלב הזה. תלמד את הכללים קודם. תשבור אותם אחר כך.

דקה, הכישור שאף אחד לא מדבר עליו

אוקיי. פה נעצרים שנייה. כי הדבר הבא הוא הכי חשוב בכל המאמר הזה.

צריך ללמוד להקשיב.

"אני יודע להקשיב. יש לי אוזניים."

נכון. אבל יש הקשבה רגשית ויש הקשבה אנליטית. כשאתה שומע שיר שאתה אוהב, אתה חווה ומרגיש את הוייב. מעולה. אבל כשאתה מפיק, צריך לשמוע טכנית.

שומע שהבאס בשיר מקצועי יושב מתחת ל-kick ולא מתחרה בו? שומע שהווקאל בהיר יותר מהפסנתר? שומע את ה-transient החד של ה-snare?

אם לא, אתה לא מצליח לעשות את הדברים האלה במוזיקה שלך. ומפה התסכול: שומע שמשהו "לא בסדר" אבל לא מצליח לשים אצבע על מה. אז לא יכול לתקן.

זה נקרא אימון שמיעה. לפרודיוסרים זה אומר ללמוד לשמוע איזון תדרים (מה בוצי, מה חד, מה חלול), דינמיקה (מה חזק מדי, מה שקט מדי) ומרחב (מה קרוב, מה רחוק, כמה reverb).

למה להתחיל מוקדם? כי זה מכפיל הכל. כל ביט שתעשה, תשמע יותר. כל טוטוריאל שתצפה בו, תבין יותר. כל החלטת מיקס תהיה מבוססת על שמיעה ולא על ניחוש.

רוב הפרודיוסרים מגלים את אימון השמיעה אחרי שנים. "אה, לכן המיקסים שלי נשמעו ככה. פשוט לא שמעתי את הבעיות." להתחיל מיום ראשון זה יתרון עצום.

MixSense עושה בדיוק את זה: אימון שמיעה לפרודיוסרים, מאפס. לא צריך רקע בתיאוריה ולא צריך ניסיון, כמה דקות ביום במקביל לכל השאר, כמו חימום לאוזניים.

חודש 2-3: סאונד דיזיין בסיסי

בשלב הזה יש לך ביטים עם מבנה, ואתה מתחיל לשים לב לסאונדים עצמם.

בחירת סאונד זה עניין גדול. kick מקצועי תמיד יישמע יותר טוב מ-kick חלש, לא משנה כמה EQ תזרוק עליו. להשקיע זמן במציאת סאמפלים טובים זה לא עצלות. זה הפקה חכמה.

ואחרי שבחרת, תלמד לצבוט: לשנות attack של סינת׳, לשכב שני סאמפלים של snare, להוסיף קצת distortion לבאס. לא צריך לבנות סאונדים מאפס, רק ללמוד לכוונן את מה שיש.

חודש 3-4: מיקס בסיסי

שימו לב שמיקס לא ראשון ברשימה. בכוונה. צריך חומר לעבוד עליו ובעיות לפתור. עד חודש 3-4 יש לך מספיק מזה ומזה.

הבסיס:

Levels הוא כמה חזק כל דבר. אפס פלאגינים, רק פיידרים ואוזניים, והוא הכלי הכי חשוב במיקס.

Panning הוא לפזר סאונדים שמאלה וימינה. לא הכל צריך לשבת במרכז, ולפרוס דברים נותן מרחב ובהירות.

EQ הוא לחתוך תדרים מיותרים. סינת׳ פאד לא צריך low-end ו-hi-hats לא צריכים באס, וניקיון נותן נשימה.

Compression הוא לייצב דינמיקה: תופים יותר פאנצ׳יים, ווקאל יותר עקבי. כדאי להתחיל עדין.

ואם עשית אימון שמיעה ב-MixSense כל הזמן הזה, פה זה באמת משתלם. כי אתה ממש שומע מה EQ ו-compression עושים. לא מנחש, שומע. זה יתרון משמעותי.

חודש 4+: סגנון אישי

בנקודה הזו אתה מכיר את ה-DAW, יש לך מבנים, סאונדים, יסודות מיקס. עכשיו מתחיל הכיף. לפתח סגנון שלך. להגיד "ככה אני עושה דברים." המוזיקה מתחילה להישמע כמו שלך.

מה לדלג עליו

כי האינטרנט ינסה לגרום לך ללמוד הכל בבת אחת:

מאסטרינג: לא עכשיו. זה הצעד האחרון ודורש כישורי מיקס מוצקים. בינתיים יש כלים אוטומטיים (LANDR, BandLab) שנותנים תוצאה סבירה.

compression מתקדם: parallel, multiband ושאר טכניקות מתקדמות הם לשלב מאוחר יותר. sidechain בסיסי כן, אם אתה עושה אלקטרוני, כי זה כיף ושימושי. השאר יחכה.

מיקס לאחרים: אתה עושה מוזיקה שלך, לא צריך ללמוד למקסס סשן של 48 טראקים. תלמד לגרום ל-8 טראקים להישמע טוב.

תיאוריה מוזיקלית מתקדמת: אתה לא צריך הרמוניית ג׳אז בשביל לעשות ביטים. סולמות מז׳ור ומינור + כמה פרוגרסיות אקורדים מספיקים לזמן ארוך.

פלאגינים וציוד יקרים: מה שהגיע עם ה-DAW מספיק. אוזניות סבירות עוזרות, אבל אין צורך להוציא אלפים על ציוד. תשקיע קודם זמן, ואחר כך כסף.

האמת על עקומת הלמידה

החודש הראשון קשה. לא כי משהו מסובך. כי יש הרבה. זה כמו נהיגה: הגה לא קשה, בלמים לא קשים, מראות לא קשות. הכל ביחד בזמן שמישהו צופר מאחורה? קשה.

אבל זה נהיה קל מהר. עד חודש שלוש תסתכל על מה שעשית בהתחלה ותתכווץ. עד חודש שש תעשה דברים שנשמעים כמו מוזיקה אמיתית. ואיפשהו בדרך יהיה רגע שתשמע משהו שעשית ותגיד "רגע. זה באמת טוב."

הרגע הזה שווה כל דקה מתסכלת שהגיעה לפניו.

צ׳קליסט לשבוע הראשון

1. DAW. רק הבסיס. Play, הקלטה, ייצוא. המטרה של השבוע.
2. MixSense**: תוריד ותתחיל אימון שמיעה, חמש דקות ביום. זה רץ במקביל לכל השאר.
3. תעשה משהו. לופ, פטרן תופים, קולאז׳ רעשים, לא משנה מה. העיקר שעשית משהו.
4. לא להשוות. המקצוענים עושים את זה שנים ואתה עושה את זה שבוע, אז ההשוואה לא רלוונטית.
5. תהנה. אם זה לא כיף, אתה חושב יותר מדי, תשחרר.

ברוכים הבאים להפקת מוזיקה. זה תחביב מדהים, פלטפורמה יצירתית אדירה, ולפעמים מקור לתסכול קיומי. אבל בעיקר מדהים, קדימה.