רק התחלת לעשות מוזיקה? הנה מה ללמוד קודם

הרגע הורדת DAW. אולי GarageBand, FL Studio, Ableton, Logic, או משהו אחר. פתחת את התוכנה וקיבלו אותך בערך מיליון כפתורים, ידיות, תפריטים ואפשרויות שלא אומרים לך כלום.

מזל טוב. עשית את הצעד הראשון להפקת מוזיקה, וגם את הכי מציף.

אם אתה כמו כל בן אדם אחר שפתח DAW בפעם הראשונה, כנראה עשית אחד משלושה דברים: (1) בהית במסך 15 דקות וסגרת, (2) לחצת באקראי עד שמשהו השמיע צליל והרגשת לרגע כמו גאון, או (3) הלכת ל-YouTube, חיפשת "how to make a beat" ונעלמת בחור ארנב של 4 שעות שאיכשהו נגמר עם בחור שמסביר sidechain compression לחתול.

כל שלושת התגובות לגיטימיות.

אבל עכשיו אתה פה, שואל את השאלה הנכונה באמת: מה כדאי ללמוד קודם?

בואו נמפה את זה. בלי בלאף, בלי "זה תלוי בחזון האמנותי שלך." סתם סדר פעולות ברור וכנה.

הנוף (כדי שתדע מה קיים)

להפקת מוזיקה יש כמה תת-כישורים. הנה העיקריים:

סאונד דיזיין — ליצור ולעצב סאונדים בודדים. לבחור תופים, לצבוט סינת׳ים, לשכב סאמפלים. זה החלק של "איך כל מרכיב טעים" בבישול.

עיבוד (Arrangement) — להחליט מה מנגן מתי. אינטרו, בית, פזמון, גשר, אאוטרו. מתי נכנסים התופים? מתי האנרגיה עולה? מתי ה-drop? זה המבנה של השיר.

מלודיה והרמוניה — הנוטות. לכתוב פרוגרסיות אקורדים, מלודיות, קאונטר-מלודיות. זה החלק שאנשים ממזמזים במקלחת.

מיקס — לגרום להכל להישמע טוב ביחד. כיוונון ווליומים, ניקוי תדרים, הוספת אפקטים. זה ההבדל בין דמו גולמי לטראק מלוטש.

מאסטרינג — הליטוש האחרון. לגרום למיקס המוגמר להיות חזק מספיק, עקבי, ומוכן לפלטפורמות סטרימינג. תחשוב על זה כמו שכבת צבע אחרונה.

זה הרבה. והאינטרנט ינסה ללמד אותך את הכל במקביל, שזו דרך מצוינת ללמוד כלום.

הסדר האמיתי (על מה להתמקד ומתי)

שבוע 1-2: תלמד את הבסיס של ה-DAW

לפני שלומדים הפקת מוזיקה, צריך ללמוד את הכלי. זה לא החלק הסקסי. זה החלק של "איפה כפתור play ולמה שום דבר לא משמיע צליל."

תלמד את הדברים האלה קודם:

• איך לפתוח פרויקט חדש
• איך להוסיף כלים ו-audio tracks
• איך לצייר נוטות או להקליט אודיו
• איך להשתמש ב-piano roll (הרשת שבה שמים נוטות)
• איך להוסיף סאמפלים של תופים ולבנות פטרן בסיסי
• איך לייצא/לעשות bounce לפרויקט לקובץ אודיו

זהו לעכשיו. אל תלך יותר לעומק. אל תנסה ללמוד כל פיצ׳ר. רק תלמד מספיק כדי שסאונד יצא מהמחשב. את הדברים המתקדמים תלמד אחר כך. עכשיו, "אני יודע להוציא רעש בכוונה" זו הישג ענק.

גישה שעובדת: תמצא סדרת טוטוריאלים אחת ב-YouTube ל-DAW הספציפי שלך שמכוונת למתחילים מוחלטים. תעקוב צעד אחר צעד. אל תצפה ב-10 ערוצים שונים. תבחר מדריך אחד ותידבק בו.

שבוע 2-4: תעשה ביטים (גם גרועים זה בסדר)

תתחיל לעשות דברים. זה יהיה גרוע. זה לא רק בסדר, זה הכרחי. הביט הראשון של אף אחד לא היה טוב. 20 הביטים הראשונים של אף אחד לא היו טובים. הנקודה היא לא לעשות משהו מדהים. הנקודה היא להרגיש בנוח עם התהליך של לשים סאונדים ביחד.

תנסה לעשות ביט פשוט כל יום, או כל כמה ימים. ארבע תיבות של תופים, בס ליין, מלודיה. אל תבלה 6 שעות על שלמות. תבלה 30 דקות, תעשה bounce, ותתחיל אחד חדש מחר.

השלב הזה מלמד יותר מכל טוטוריאל כי אתה נתקל בבעיות אמיתיות. "למה ה-kick נשמע מוזר?" "איך לגרום למלודיה הזו ללופ כמו שצריך?" "למה הכל כל כך שקט?" אלה השאלות שמובילות ללמידה אמיתית.

חודש 1-2: תלמד עיבוד בסיסי

ברגע שאתה יכול לעשות לופים של 4 תיבות, השאלה הבאה היא: איך הופכים את זה לשיר שלם?

עיבוד זה כישור שלא מעריכים מספיק. הרבה מתחילים נתקעים ב"גהנום הלופ", שבו יש להם רעיון מדהים של 8 תיבות אבל אין להם מושג איך להפוך אותו לטראק של 3 דקות. ללמוד מבנה שיר בסיסי פותר את זה.

תתחיל בהעתקה. תיקח שיר שאתה אוהב ותמפה את המבנה. מתי נגמר האינטרו? כמה תיבות הבית? מתי נכנס הפזמון? איך האנרגיה עולה ויורדת? אחר כך תנסה ליישם את אותו מבנה על מוזיקה שלך.

לא צריך להיות מקורי פה. תשתמש במבנים שכבר עובדים. מקוריות בעיבוד מגיעה אחר כך, אחרי שמבינים את הכללים ששוברים.

הכישור שאף אחד לא מספר עליו (תתחיל מוקדם)

אוקיי, הנה החלק שכמעט כל מדריך "מה ללמוד קודם" מתעלם ממנו לגמרי, והוא אולי הכי חשוב.

צריך ללמוד איך להקשיב.

"אני כבר יודע להקשיב," אתה חושב. "יש לי אוזניים. הן עובדות. אני מקשיב למוזיקה כל החיים."

נכון. אבל יש הבדל בין לשמוע מוזיקה לבין להקשיב אנליטית. כשאתה שומע שיר ברדיו, אתה חווה אותו רגשית. אתה בוייב. מעולה. אבל כשאתה מפיק מוזיקה, צריך להצליח לשמוע טכנית.

אתה מזהה שהבאס בטראק מקצועי יושב מתחת ל-kick במקום להתחרות בו? אתה שומע שהווקאל יותר בהיר ונוכח מהפסנתר? אתה מבחין שלסנייר יש transient חד שחותך דרך המיקס?

אם אתה לא שומע את הדברים האלה, אתה לא יכול לעשות אותם במוזיקה שלך. ומפה מגיע התסכול. אתה שומע שמוזיקה מקצועית נשמעת "יותר טוב" משלך, אבל אתה לא מצליח לשים את האצבע על למה. אז אתה לא יכול לתקן.

זה נקרא אימון שמיעה, ולמרות השם, זה לא רק למוזיקאים שלומדים אינטרוולים וסוגי אקורדים. לפרודיוסרים, אימון שמיעה זה ללמוד לשמוע איזון תדרים (מה יותר מדי באסי, יותר מדי בהיר, יותר מדי בוצי), דינמיקה (מה יותר מדי חזק, שקט, מכווץ), ומרחב (מה נשמע קרוב, רחוק, מה יש לו reverb).

למה להתחיל מוקדם? כי האוזניים מתאמנות בזמן שלומדים כל דבר אחר. כל ביט שאתה עושה נשמע יותר טוב כשאתה שומע מה עובד ומה לא. וככל שמתחילים לפתח את הכישור הזה מוקדם יותר, ככה הכל משתפר מהר יותר. זה כמו מכפיל על כל שאר הלמידה שלך.

רוב האנשים מגלים אימון שמיעה אחרי שנים של תסכול. "אה, בגלל זה המיקסים שלי נשמעו גרוע. לא שמעתי את הבעיות." להתחיל מיום ראשון זה כמו צ׳יט קוד.

MixSense נבנה בדיוק בשביל זה. זו אפליקציית אימון שמיעה שמלמדת פרודיוסרים לשמוע איזון תדרים, דינמיקה ואפקטים — מאפס מוחלט. לא צריך רקע בתיאוריה מוזיקלית. לא צריך ניסיון במיקס. פשוט פותחים, עושים כמה דקות של תרגילים, והאוזניים מתחילות להתחדד. זה מתוכנן לרוץ במקביל לכל השאר שלומדים, לא כדבר נפרד שעושים אחר כך.

חודש 2-3: בחירת סאונד וסאונד דיזיין בסיסי

ברגע שהעיבודים מתארכים והביטים מתגבשים, תתחיל לשים לב לסאונדים עצמם.

בחירת סאונד זה לבחור את הסאמפלים והפריסטים הנכונים. זה עניין גדול יותר ממה שמתחילים מבינים. סאמפל של kick שנשמע מקצועי תמיד יישמע יותר טוב מסאמפל חלש, לא משנה כמה עיבוד תעשה עליו. להשקיע זמן במציאת סאונדים טובים זה לא עצלות. זה הפקה חכמה.

סאונד דיזיין בסיסי זה לצבוט את הסאונדים האלה. לכוונן את ה-attack של סינת׳. לשכב שני סאמפלים של סנייר. להוסיף קצת distortion לבאס. לא צריך לבנות סאונדים מאפס (זה מתקדם). אבל ללמוד לשנות סאונדים קיימים נותן הרבה יותר שליטה על ההפקות.

חודש 3-4: מושגי מיקס בסיסיים

עכשיו מגיעים למיקס. שימו לב שזה לא ראשון ברשימה. זה מכוון.

הרבה מתחילים מנסים ללמוד מיקס לפני שיש להם מוזיקה למקסס, שזה כמו ללמוד עריכת תמונות לפני שצילמת אפילו אחת. צריך חומר לעבוד עליו ובעיות לפתור. עד חודש 3-4, יהיה לך בשפע מזה ומזה.

תתחיל מהבסיס:

איזון ווליומים. זה סתם כיוונון של כמה חזק כל אלמנט. זה הכישור הכי משפיע במיקס ודורש אפס פלאגינים. תעלה ותוריד דברים עד שהם יושבים נכון ביחד.

Panning. זה למקם סאונדים שמאלה, ימינה או במרכז ב-stereo field. לפרוס דברים יוצר מרחב ובהירות. לא כל דבר צריך לשבת במרכז.

EQ. ללמוד לחתוך תדרים מיותרים מהסאונדים. סינת׳ הפאד לא צריך תדרים נמוכים. ה-hi-hats לא צריכים low-end. לנקות עם EQ הופך הכל לבהיר יותר. זה כמו לסדר חדר מבולגן.

Compression. ללמוד לשלוט בדינמיקה. לגרום לתופים להיות יותר פאנצ׳יים, ווקאל יותר עקבי, באס יותר אחיד. תתחיל עדין. קצת compression עושה דרך ארוכה.

וגם פה אימון השמיעה מ-MixSense באמת מתחיל להשתלם. אם עשית תרגילים כמה חודשים, אתה ממש שומע מה EQ ו-compression עושים לסאונדים. אתה לא סתם מזיז ידיות באקראי. אתה מקבל החלטות על סמך מה שאתה שומע. זה יתרון מטורף לעומת מישהו שדילג על אימון שמיעה וסתם מנחש.

חודש 4+: שכלול וסגנון

בנקודה הזו, אתה מכיר את ה-DAW, יודע לעשות עיבודים מלאים, מבין סאונד דיזיין בסיסי, ויש לך כמה יסודות מיקס. פה זה מתחיל להיות ממש כיף, כי עכשיו מתחילים לפתח סגנון משלך.

תמצא ז׳אנרים וטכניקות שמושכים אותך. תפתח העדפות לסאונדים מסוימים, עיבודים מסוימים, גישות מיקס מסוימות. המוזיקה שלך תתחיל להישמע כמו שלך במקום כמו טוטוריאלים שעקבת אחריהם. זו המטרה.

מפה, הלמידה נהיית יותר אורגנית. נתקלים בבעיה ספציפית בטראק ספציפי, מחפשים איך לפתור אותה, ומוסיפים את הכלי הזה לארגז. במקום ללמוד הכל באבסטרקט, לומדים בדיוק מה שצריך, מתי שצריך.

מה לדלג עליו (לעת עתה)

האינטרנט ינסה ללמד אותך הכל בבת אחת. הנה מה שאפשר בשקט להתעלם ממנו כמתחיל:

מאסטרינג. אל תחשוב על זה עדיין. מאסטרינג זה הצעד האחרון ודורש כישורי מיקס מוצקים קודם. לעת עתה, תעשה bounce לטראקים ותהנה מהם. יש כלי מאסטרינג אוטומטיים חינמיים (כמו LANDR או BandLab) שיכולים לתת תוצאה "חזקה מספיק" בזמן שמתמקדים בכישורים חשובים יותר.

טכניקות compression מתקדמות. Parallel compression, multiband compression, sidechain compression (אוקיי, אולי תלמד sidechain בסיסי אם אתה עושה מוזיקה אלקטרונית, זה כיף). אבל הדברים המתקדמים יכולים לחכות.

מיקס לאנשים אחרים. אתה עושה מוזיקה שלך עכשיו. לא צריך ללמוד למקסס סשן מקצועי של 48 טראקים. צריך ללמוד לגרום לביט של 8 טראקים להישמע טוב.

תיאוריה מוזיקלית מעבר לבסיס. לא צריך להבין הרמוניית ג׳אז כדי לעשות ביטים. תלמד סולמות מז׳ור ומינור, תלמד אילו אקורדים נשמעים טוב ביחד, ואתה מסודר לזמן ארוך. תיאוריה שימושית, אבל היא לא דחופה.

פלאגינים וציוד יקרים. הפלאגינים שהגיעו עם ה-DAW בסדר גמור. רמקולי הלפטופ בסדר לעת עתה (אם כי אוזניות סבירות עוזרות). אל תתנו לאף אחד לשכנע אתכם שצריך להוציא כסף לפני שהשקעתם זמן.

האמת הכנה על עקומת הלמידה

לעשות מוזיקה זה קשה בהתחלה. לא כי איזה מושג בודד מסובך, אלא כי יש הרבה מושגים וכולם מתקשרים אחד עם השני. זה כמו ללמוד לנהוג. הגה זה לא קשה. בלם זה לא קשה. לבדוק מראות זה לא קשה. לעשות את הכל ביחד בזמן שמישהו דבוק לך מאחורה? זה קשה.

אבל זה נהיה קל מהר. החודש הראשון הוא הטיפוס התלול ביותר. עד חודש שלוש, תסתכל אחורה על הביטים המוקדמים שלך ותיכווץ (זה סימן טוב). עד חודש שש, תעשה דברים שנשמעים כמו מוזיקה אמיתית. ואיפשהו בדרך, יהיה לך רגע שבו תשמע משהו שעשית ותגיד "רגע, זה באמת טוב."

הרגע הזה שווה כל שעה מתסכלת שהגיעה לפניו.

צ׳קליסט לשבוע הראשון

אם רוצים נקודת התחלה קונקרטית, הנה:

1. תבחר DAW ותלמד את הבסיס. רק הבסיס. Play, הקלטה, ייצוא. זו המטרה של השבוע.
2. **תוריד את MixSense ותתחיל אימון שמיעה.** חמש דקות ביום. זה רץ במקביל לכל השאר. תחשוב על זה כמו חימום לאוזניים, כמו שהיית מחמם לפני נגינה על כלי.
3. תעשה משהו. כל דבר. לופ של 4 תיבות. פטרן תופים. קולאז׳ רעשים מוזר. לא משנה מה זה. מה שמשנה זה שעשית את זה.
4. אל תשווה את עצמך למקצוענים. הם עושים את זה שנים. אתה עושה את זה שבוע. ההשוואה לא הוגנת ולא מועילה.
5. תהנה. ברצינות. אם זה לא כיף, אתה חושב יותר מדי על זה.

ברוכים הבאים להפקת מוזיקה. זה תחביב מעולה, פלטפורמה יצירתית מדהימה, ומדי פעם מקור מצוין לתסכול אקזיסטנציאלי. אבל בעיקר מעולה. הכל יהיה בסדר.